מחלת הפסוריאזיס, המכונה "ספחת" היא מחלה אוטואימונית, כלומר, מצב שבו הגוף תוקף את עצמו והיא באה לידי ביטוי בתצורות שונות, ובעיקר בקשקשת המופיעה באזורים שונים בגוף ולעיתים גם בכאבי פרקים.
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, הן אצל תינוקות, ילדים, בני נוער וגם מבוגרים, היא יכולה להופיע מיד לאחר הלידה וגם באמצע החיים. לא ניתן אמנם להירפא מפסוריאזיס, אך לשמחתם של החולים בכך מוצעים כיום סוגים שונים של טיפולים, העוזרים בהתמודדות עם התסמינים הנלווים לה, ובעיקר עם הצלקות שהיא מותירה אחריה.
סימפטומים וגורמים לפסוריאזיס
הפסוריאזיס היא, כאמור, מחלה אוטואימונית. מערכת החיסון מזהה, ובאופן שגוי, תאי עור בריאים כתאים מחוללים מחלות (כפתוגניים) ומובילה למצב של חילוף מהיר של העור, דלקת וטלאים רבים, המופיעים על העור.
החילוף הזה גורם לפסוריאזיס, לקשקשת בדרגות חומרה שונות, המופיעה באזורים מסוימים בגוף, לעיתים באזור אחד ולעיתים בכמה אזורים במקביל. אלה יכולים להיות אזורים חשופים, כמו הידיים או הרגליים, או אזורים שאינם חשופים, כמו בית השחי, הבטן, העורף ועוד.
המחלה מופיעה בקרב 3 אחוזים מהאוכלוסייה, כשמרביתם הינם ממוצא אירופאי. הסיבות למחלה לא ידועות כל כך, אך יחד עם זאת משערים שמדובר באירוע טראומטי הקשור לקיבה, במצבי לחץ וחרדה שעודדו זאת, בגנים מסוימים שעוברים בתורשה וגורמים למחלה, בבעיות עיכול, בתפריט עשיר בשומנים מן החי, בצריכת אלכוהול וברעלת דם.
כך או כך, הסיבות למחלה משתנות בין חולה אחד למשנהו וכך גם אופייה ומידת חומרתה. במרבית המקרים המחלה מופיעה בתצורת התקפים, בין אם בתדירות גבוהה ובין אם בתדירות נמוכה, אחת לכמה שנים.
כיצד המחלה באה לידי ביטוי?
מחלת הפסוריאזיס באה לידי ביטוי בכמה דרכים. התסמין הנפוץ ביותר שלה היא הקשקשת על העור. כתמים אדומים באזורים שונים בעור, המכוסים בקשקשים. עור יבש עם סדקים וגם דימום הוא תסמין נוסף וגם גרד קיצוני, תחושת צריבה בעור או כאב. כאבי מפרקים, מפרקים נוקשים או נפוחים יכולים להיות תסמין נוסף וגם ציפורניים מצולקות.
צלקות המחלה
צלקות הפסוריאזיס יכולות להופיע מסיבות שונות וגם באזורים שונים. מכיוון שהקשקשת בעור יכולה להופיע בברכיים, בציפורניים, באזור המפרקים וגם בקשקשת, בבית השחי, בטבור ובמפשעה, אופי הצלקות עצמן משתנה בין חולה לחולה ובא לידי ביטוי באופן שונה.
בדרך כלל נחשבות הצלקות לבעיה אסתטית בלבד, אולם במקרים חמורים יותר, הן תיחשבנה כבעיה רפואית המצריכה מענה מיוחד. צלקות הפסוריאזיס יכולות להופיע בשל גירוד ממושך. תחושת הגירוי על העור, הנלוות למחלה, גורמת לגירוד מאסיבי של המקום, המוביל בסופו של דבר לקילוף העור ולצלקות.
כיצד מטפלים בצלקות?
הטיפול בצלקות נקבע בהתאם לסוג הצלקת עצמה. ישנן צלקות שטחיות, הנעלמות מעצמן בתוך פרק זמן קצר של מספר שבועות בלבד, וישנן גם צלקות עמוקות יותר, הבולטות לעין, ומצריכות טיפול מיוחד.
אחת האפשרויות לטיפול בצלקות היא בניתוח. בניתוח ניתן לשנות את המראה עצמו, להרים את הצלקת או למתוח אותה. פילינג כימי היא שיטת טיפול נוספת, שבה מעסים את העור באמצעות חומר כימי מיוחד, הגורם לקילופו. הדבר מתאים במקרים בהם מדובר בצלקות פסוריאזיס שטחיות ועדינות.
הקפאת שכבת העור העליונה היא שיטת טיפול, המוצעת גם היא לסובלים מחלקות המחלה, והיא גורמת להופעת שלפוחיות על העור לאור ההקפאה, המתפוררות מעצמן לאחר תקופה ו"מנקות" את העור שתחתן.
במקרים של צלקות חדשות, אפשרות של זריקת סטרואידים יכולה לעזור. במידה וישנן צלקות עדינות, שיוף העור באמצעות לייזר או מכונת שיוף מיוחדת יכול לסייע גם כן.
