טריגרים להופעת התקפי פסוריאזיס

בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, גם בנוגע לאטיולוגיה של מחלת הפסוריאזיס רב הנסתר על הגלוי כיום. כך לדוגמה ישנן תיאוריות לפיהן המחלה מתפרצת לראשונה על רקע אירוע טראומתי של מערכת העיכול הקשור לנטילה של אנטיביוטיקה, ידוע כי ישנם גנים מסוימים המשותפים לחלק ניכר מהחולים ועוד. עם זאת, בנוגע לטריגרים שגורמים התקפי פסוריאזיס של המחלה ישנו מידע רב.

במאמר זה נפרט אודות הטריגרים השכיחים ביותר, אך לפני שנפתח בדברים חשוב לציין כי לכל חולה ישנם את הטריגרים האישיים שלו שיש בהם כדי להעלות את הסיכוי להתקף.

תופעת קובנר

תופעת קובנר היא תופעה שבה מופיעים נגעים האופייניים לפסוריאזיס בחולה פסוריאזיס בעקבות טראומה בעור. בדיווח הראשון על תופעה זו תואר מקרה של הופעת נגע פסוריאזימורפי בחולה פסוריאזיס שהתפתח ברקמת עור בריאה באזור שבו ננשך המטופל על ידי סוס. יש לציין כי תופעות דומות, בהן ברקמת עור בריאה מתפתחים תסמינים של מחלת עור בעקבות טראומה עורית תוארו במגוון רחב של מחלות עור אחרות כמו לדוגמה מחלת דרייר, ויטיליגו ועוד.

ישנם מספר גורמי סיכון שמגבירים את התגובה לטראומה עורית בחולי פסוריאזיס. כך לדוגמה התופעה שכיחה יותר בחורף, בחולים שסבלו מהתפרצות מוקדמת של המחלה ובחולים קשים הסובלים ממחלה פעילה. כמו כן, תופעת קובנר נוצרת כאשר ישנה פגיעה משולבת באפידרמיס ובדרמיס ומופיעה יותר בתקופות של לחץ נפשי.

באופן כללי ישנם חולי פסוריאזיס בעלי נטייה חזקה יותר מאחרים לפתח תופעת קובנר. בחולים אלה אפילו טראומות קלות ומכוונות עשויות לגרום להופעת הנגעים הפסוריאטיים, כשבין היתר מדובר בנזקים כתוצאה מהסרת שיער בלייזר, הסרת שיער בשעווה ועוד.

לחץ נפשי

ציינו כי תופעת קובנר מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בתקופות של לחץ נפשי, אך באופן כללי לחץ נפשי מהווה טריגר להתפרצות של התקף פסוריאזיס. עוד יש לציין כי במקרים רבים מאוד החולים מדווחים על כך שההתקף הראשון של המחלה התרחש בזמן שחוו לחץ נפשי רב.

לא ברור עדיין מה הוא המנגנון הקושר את הלחץ או הסטרס הנפשי לפסוריאזיס, אך ידוע כיום כי כאשר אנחנו נמצאים במצבים של מצוקה נפשית, מופרשים לזרם הדם הורמוני עקה מסוימים ומתווכי דלקת מסוימים, שייתכן שקשורים לתהליך הדלקתי בעורם של חולי הפסוריאזיס.

בנוסף לכך, חשוב לציין כי במקרים רבים נוצר מעין מעגל קסמים המזין את עצמו, כלומר נוצר מצב שבו הלחץ הנפשי מעורר התקף של פסוריאזיס, שבתורו גורם להחמרת המצב הנפשי. החמרת המצב הנפשי גורמת להחמרת התסמינים של המחלה וחוזר חלילה.

הריון

ההשפעה של ההריון על מחלת הפסוריאזיס אינה אחידה. במחקרים הרבים שנערכו בנושא זה נמצא כי בקרב שלושים עד ארבעים אחוז מהחולות חל שיפור במצב המחלה במהלך ההריון, כשבדרך כלל השיפור מורגש במיוחד בטרימסטר הראשון ובטרימסטר השני ומקביל לעלייה ברמות הפרוגסטרון, כנראה על רקע דיכוי התגובה הפרוליפרטיבית של לימפוציטים מסוג T.

עם זאת, בקרב עשרה עד עשרים אחוז מהנשים ההרות מתרחשת החמרה במהלך ההריון עד כדי התעוררות הצורך בטיפול אינטנסיבי מאוד. ביתר הנשים המחלה נותרת ללא שינוי במהלך ההריון.

תרופות

ישנם חולים רבים המדווחים על התפרצות של התקף פסוריאזיס לאחר נטילה של תרופה מסוימת. בין היתר התרופות החשודות כמסוגלות לעורר התפרצות של התקף פסוריאזיס חשוב להזכיר בעיקר את התרופות במשפחת מעכבי ACE, חוסמי תעלות סידן, חוסמי בטא, הידרוקינון וליתיום.

כמו כן, ישנם דיווחים על התפרצות התקפי פסוריאזיס באופן מקומי לאחר מריחת תכשירים שונים על העור.

ראו גם:
איך אפשר למנוע התפרצות של פסוריאזיס?