פסוריאזיס (ספחת, בעברית) היא מחלה הבאה לידי ביטוי בתחלופה מהירה של תאי העור כתוצאה מפעילות של מערכת החיסון, המזהה את תאי העור כפתוגנים שיש להילחם בהם. אי לכך, מדובר על מחלה אוטואימונית, כלומר מחלת חיסון עצמי.
בדומה לשאר המחלות הנכללות במשפחת המחלות האוטואימוניות או במשפחת מחלות החיסון העצמי, גם מחלה זו אינה מחלה מדבקת, כשלמעשה עד היום לא הצליחו החוקרים בתחום להגיע לכדי הסכמה בנוגע לאטיולוגיה של המחלה.
ההבדל בין מחלה מדבקת לבין מחלה אוטואימונית
מחלה מדבקת היא מחלה הנגרמת בעקבות חשיפה לפתוגן. הפתוגן יכול להיות נגיף (וירוס), חיידק או טפיל למשל. כאשר הפתוגן גורם למחלה באדם מסוים, אותו אדם יכול להעביר את הפתוגן לאדם אחר. זה הוא המקרה במחלות מדבקות כמו למשל שפעת, אדמת, תסמונת הכשל החיסוני, אבעבועות רוח, הרפס ועוד.
מחלה אוטואימונית לעומת זאת היא מחלה שבה תאי מערכת החיסון תוקפים תאים ורקמות בגוף כיוון שהם מזהים את מרכיבי הגוף השונים בתור פולשים שיש להילחם בהם.
כפי שציינו, עדיין לא הגיעו החוקרים בתחום לכדי הסכמה בנוגע לגורם שמוביל לתגובה החיסונית הלא תקינה, אך לפי חלק מהתיאוריות, ישנן מחלות אוטואימוניות המתפתחות לאחר שהחולים נחשפים לפתוגן מסוים ובשלב מאוחר יותר, מערכת החיסון מזהה תאים מסוימים בגוף בתור הפתוגן שגרם למחלה בשלב הראשון. מאוחר יותר, תאי מערכת החיסון מבצעים תקיפה ממוקדת של תאי הגוף, המזכירים במבנה שלהם או במרכיבים מסוימים בהם את הפתוגן שגרם למחלה.
מה הם הגורמים לפסוריאזיס?
נכון לכתיבת שורות אלה ישנן כמה תיאוריות מרכזיות המנסות להסביר את האטיולוגיה של המחלה להלן:
- מאורע טראומתי של מערכת העיכול או של הקיבה באופן ספציפי שמתרחש בדרך כלל בעקבות נטילת תרופות אנטיביוטיות, הגורם לפגיעה ביכולת העיכול של חלבונים מסוימים.
- כיום ידוע כי ישנו קשר מסוים בין תפקוד לקוי של הכבד, רעלת דם במעיים, בעיות בעיכול חלבון, צריכה מופרזת של שומנים מן החי וצריכה מופרזת של אלכוהול לבין פסוריאזיס.
- בקרב נשים נראה כי עישון מגדיל את הסיכוי לחלות בפסוריאזיס, אך בגברים לא נצפתה שכיחות גבוהה יותר של פסוריאזיס בקרב גברים מעשנים בהשוואה לגברים שלא מעשנים.
- נראה כי למחלה ישנו יסוד גנטי מסוים אך טרם הצליחו החוקרים בתחום לגלות אילו גנים משפיעים על הסיכוי להתפרצות המחלה.
- המחלה עשויה להחמיר כשהחולים נמצאים במצבים של לחץ נפשי ובנוסף לכך נראה כי במקרים רבים היא מתפרצת לראשונה בעקבות מצב של מתח נפשי.
מיתוסים הנוגעים למחלת הפסוריאזיס
את התסמינים של מחלת הפסוריאזיס ניתן לראות בבירור על עורם של החולים בה. לפיכך, רבים בקרב הציבור הרחב מאמינים כי ניתן להידבק במחלה בעקבות מגע בין עור של אדם חולה לעור של אדם בריא. כמו כן, ישנם כאלה המאמינים כי שהות במחיצתם של אנשים החולים בפסוריאזיס מגדילה את הסיכוי לחלות במחלה. כל האמונות הנ"ל שגויות מיסודן. מאחר והמחלה לא נגרמת בעקבות פתוגן כמו חיידק או נגיף למשל, הרי שהגורם שמוביל להיווצרותה לא יכול לעבור מאדם חולה לאדם בריא.
ככל הנראה מדובר על מחלה מולטי פקטוריאלית או רב גורמית. המשמעות היא שצריכים להתקיים כמה תנאים על מנת שהמחלה תתפרץ הכוללים גורמים גנטיים (כלומר נטייה גנטית לחלות במחלה), גורמים סביבתיים (כמו למשל חשיפה לזיהום מסוים או שימוש בתרופות מסוימות) וגורמים נפשיים (כמו מצבי מתח נפשי למשל). לאור כל זאת, המסקנה הסופית היא שפסוריאזיס היא בפירוש לא מחלה מדבקת.
