אבחון פסוריאזיס מתבצע בעיקר על סמך בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית אשר מתאימים לתסמיני המחלה. מדובר במיומנות פשוטה יחסית, וכל רופא עור יכול לאבחן את המחלה על סמך תלונות החולים והבדיקה הגופנית.
במקרים שאינם חד משמעיים ניתן לקחת ביופסיית עור על מנת לאשש את האבחנה או לאבחן מחלות אחרות אשר יכולות לגרום לנגעים דמויי פסוריאזיס.
בדרך כלל ניתן להסתפק בהיסטוריה רפואית ובדיקה גופנית
פסוריאזיס היא מחלה המאובחנת בקלות יחסית, וכמעט בכל המקרים ניתן להגיע לאבחנה על סמך תלונות החולים והמראה האופייני של הנגעים.
רופאי עור מנוסים, מכירים כבר את המראה האופייני של נגעי הפסוריאזיס ויודעים לאבחן את המחלה על סמך הסתכלות בלבד, בדרך כלל אבחנת פסוריאזיס אינה נחשבת לאתגר משמעותי.
לאחר שמראים לרופאים את הנגעים, הם ממשיכים לבדיקה גופנית מדוקדקת, הכוללת את הקרקפת, הישבן, קפלי המפרקים, הציפורניים ואזורים נוספים. בדיקה זו מתבצעת על מנת לזהות נגעים נוספים ולחזק את האבחנה שאכן מדובר בפסוריאזיס ולא במחלה אחרת.
לקיחת ביופסיה במקרים מסוימים
מכיוון שהנגעים החשודים לפסוריאזיס יכולים להופיע גם על סמך מחלות נוספות, בחלק מהמקרים מבקשים הרופאים לקחת ביופסיה על מנת להיות בטוחים באבחנתם. לנגעים קשקשיים יכולה להיות אבחנה מבדלת נרחבת, ועל כן בחלק גדול מהמקרים לוקחים ביופסיה לאישוש האבחנה.
הביופסיה במקרים אלה היא פרוצדורה פשוטה יחסית, המתבצעת בדרך כלל על ידי מכשיר מיוחד (הנקרא "פאנץ'"), בעזרתו שואבים מעט עור מאזור הנגע. העור השאוב נשלח אל המעבדה הפתולוגית ונבדק במטרה לאבחן או לשלול פסוריאזיס. במידה ולא מדובר בפסוריאזיס, המעבדה הפתולוגית תבצע בדיקות נוספות על מנת להגיע לאבחנה מהי המחלה.
מאפיינים גופניים אשר מסייעים אבחון פסוריאזיס
קיימים מספר מאפיינים גופניים אשר תומכים באבחנת פסוריאזיס. זיהוי המאפיינים הללו על ידי הרופא מסייע לו לאבחן את המחלה ומעלה את הסבירות שמדובר באבחנה הנכונה גם ללא ביצוע ביופסיה. לעומת זאת, היעדר המאפיינים הללו יכול להעלות את החשד שמדובר במחלה אחרת, ועל כן תתבצע ביופסיה על מנת להגיע לאבחנה.
המאפיינים החשובים המסייעים לאבחנת פסוריאזיס הם:
- היסטוריה של פסוריאזיס במשפחה – פסוריאזיס היא מחלה בעלת בסיס גנטי, ולכן במקרים רבים היא מועברת בתורשה. במידה וקיים כבר בן משפחה עם אבחנה של פסוריאזיס, הסיכוי שבני משפחה נוספים יסבלו מהמחלה גבוה מאוד ומעלה את החשד שאכן מדובר בפסוריאזיס. לעומת זאת, במידה ולא קיים בן משפחה הסובל מהמחלה, ייתכן שמדובר במחלה אחרת ויש לבצע בדיקות נוספות.
- גרד קל בלבד או ללא גרד בכלל – למרות שאנשים רבים מתלוננים על גרד בנגעים של הפסוריאזיס, הגרד במחלה זו צריך להיות קל בלבד. חולי פסוריאזיס בדרך כלל לא יסבלו מגרד מאסיבי, ובמקרים רבים לא יסבלו מגרד כלל, ועל כן במידה ומופיע גרד משמעותי חשוב לשלול מחלות אחרות לפני שמאבחנים פסוריאזיס.
- מיקום באזורים האופייניים לפסוריאזיס – לנגעי הפסוריאזיס אזורים אופייניים, והם יופיעו בעיקר באזור המרפקים, הברכיים, הגב התחתון והקרקפת. הימצאות נגעים באזורים אלה תומך כמובן באבחנת פסוריאזיס, אך חשוב לזכור שהנגעים יכולים להופיע בכל מקום בגוף.
- ממצאים אופייניים נוספים – במקרים של פסוריאזיס יופיעו נגעים קשקשיים מורמים מעל פני שטח העור. מלבד זאת, בבדיקה גופנית מעמיקה ניתן לזהות אדמומיות באזור הישבן, ולאחר תשאול החולים ניתן לזהות שחלק מהנגעים הופיעו באזורים שנחבלו בעבר. בסופו של דבר, כל רופא יודע לזהות את הממצאים האופייניים לפסוריאזיס, ועל פי הם יודע לאבחן בסבירות גבוהה את מחלת הפסוריאזיס.
