התקופה שלאחר הלידה היא בדרך כלל התקופה בה נשים עם פסוריאזיס לאחר הלידה. בינוני עד חמור חוות התלקחות משמעותית של המחלה, ואם הן מיניקות, אפשרויות הטיפול מוגבלות.
חמישים עד שישים אחוזים מהנשים החולות בפסוריאזיס, סובלות מבעיות באיברי המין. אישה הסובלת מפסוריאזיס באיברי המין בתקופה שלאחר הלידה, או במהלך הלידה, זקוקה לטיפול של רופא דרמטולוג, היות ורוב רופאי הנשים אינם בטוחים כיצד לטפל במקרים אלו.
פסוריאזיס משתפר בהדרגה במהלך ההריון בקרב כשני שליש מהנשים, אך השליש הנותר של הנשים זקוקות לטיפולים משמעותיים לטיפול בפסוריאזיס מורכב, אותו אינן יכולות לקבל במהלך ההריון. טיפול באור היא אפשרות טובה ובטוחה, אם כי לא נוחה.
השפעות הפסוריאזיס על האם והתינוק
יש להקפיד ליידע את הרופא המיילד על נוכחות דלקת פרקים פסוריאטית, או על נוכחות פסוריאזיס. נשים רבות מדווחות על התלקחויות פסוריאזיס לאחר הלידה, ויש להתייעץ עם הרופא אף לגבי פסוריאזיס גניטאלי, במקרה בו מתוכננת לידה וגינאלית.
אחד המחקרים האחרונים, שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, מצא שנשים הסובלות מפסוריאזיס חמור, נמצאות בסיכון גבוה יותר ללדת תינוק במשקל לידה נמוך, בהשוואה לנשים ללא פסוריאזיס. לעומת זאת, נשים עם פסוריאזיס לאחר הלידה קל אינן נמצאות בסיכון גבוה זה.
טיפולים רפואיים לפסוריאזיס לאחר הלידה
השינויים בעור, שהשתפרו במהלך ההריון, מחמירים שוב לאחר הלידה. מצד שני, נשים שחוו החמרת הפסוריאזיס במהלך ההריון, יכולות לצפות לשיפור בתסמינים לאחר הלידה.
נשים מיניקות החוות התלקחות משמעותית של פסוריאזיס, מטופלות באמצעות סטרואידים מקומיים חזקים, אותם רושמים הרופאים בהתאם לתכנית הטיפול הסטנדרטית הנקבעת לנשים הרות, או כשטיפולים מקומיים אחרים לא עבדו, כולל תכשירים ביולוגיים חדשים שנרשמו על ידי מינהל המזון והתרופות בקטגוריית פסוריאזיס לאחר הלידה.
למרות שהתרופות צריכות להיות מוגבלות במהלך ההריון ובתקופת ההנקה, ההגבלה עשויה להיות בלתי אפשרית לנשים הסובלות מדלקת מפרקים פסוריאטית. קיימות תרופות לשיכוך כאבים בהן ניתן להשתמש בבטחה במהלך ההריון ולאחריו, ויש להתייעץ עם הרופא לגבי כל התרופות במרשם והתרופות הנמכרות ללא מרשם בהן מבוצע שימוש טרם ההתעברות, במהלך ההיריון ובתקופת ההנקה.
טיפול בפסוריאזיס בתקופת ההנקה
מחקר קטן שבדק את השפעת פסוריאזיס על טיפולי דלקת מפרקים פסוריאטית בקרב נשים הרות ומניקות, הוביל את קרן הפסוריאזיס הלאומית לפרסם הנחיות בשנת 2012 לטיפול בפסוריאזיס בקרב נשים הרות או מניקות.
טיפולים מקומיים הם בחירת הטיפול הראשונה, וכוללים קרמים מרככים של לחות, כגון וזלין. שימוש במינון מוגבל עד נמוך של סטרואידים מקומיים בטוח לאחר הלידה, אך נשים מתבקשות לנקוט בזהירות בעת מריחת סטרואידים מקומיים על החזה, על מנת שלא להעביר את מרכיבי התכשיר אל התינוק במהלך ההנקה.
טיפול אור אולטרה סגול או פוטותרפיה הוא קו הטיפול המשני. אם הטיפול באור בפס צר אינו זמין, ניתן להשתמש בטיפול אור בפס רחב. נשים מיניקות צריכות להימנע מטיפול באור סגול בהיר, היות והוא חודר לחלב האם ועלול להשפיע על התינוק ברגישות לאור.
יש להימנע מתרופות מערכתיות ביולוגיות במהלך ההריון או ההנקה, אלא אם כן קיים צורך רפואי ברור. נשים בגיל הפוריות מתבקשות להימנע מרטינואידים אוראליים וציקלוספורין, היות וטיפולים אלו קשורים למומים מולדים.
