הפסוריאזיס היא מחלת עור שכיחה מאד, הן בארץ והן בעולם והיא יכולה להופיע בכל גיל ובדרגות שונות. לעתים היא קלה וכמעט ואיננה מורגשת, ולעתים היא מופיעה באזורים רבים בגוף ומלווה בתחושה לא נוחה, לרבות תחושת גרד ואפילו כאב.
המחלה מופיעה בתקופות שונות, כתוצאה מאירועי חיים, עונות בשנה או בעתות לחץ. בין ההתפרצויות מתרחשת תקופת הפוגה.
כמה מילים על פסוריאזיס
סימני פסוריאזיס הם כתמים אדומים על העור, מכוסים בקשקשת לבנה, גדולים או קטנים, העשויים להתפתח לצלקות. הם מופיעים לרוב באזור המרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת. במצבים חמורים יותר, הם יכולים לכסות את כל הגוף ולא רק את האזורים החשופים.
חמישה אחוזים מהסובלים מפסוריאזיס סובלים גם מדלקת פרקים, המתבטאת בכאבים חזקים ונפיחות בפרקים. במקרים מסוימים המחלה מובילה למצב של נכות, אך כאן מדובר במקרים נדירים יותר. הטיפול בפסוריאזיס מותאם נקודתית לאדם הסובל ממנה ולדרגתה.
גנטיקה, סביבה ולחץ מגבירים את הסיכון לפתח פסוריאזיס
אלו הם גורמים גנטיים וסביבתיים, המגבירים את הסיכון למחלה ונחשבים גם לגורמי גירוי, המובילים להתלקחות התסמינים. נטייה משפחתית היא הסיבה העיקרית להופעת המחלה. לשליש מהחולים יש קרוב משפחה אחד לפחות מדרגה ראשונה, החולה גם הוא במחלה.
כשמדובר בתאומים זהים, במידה ואחד מהם מאובחן עם פסוריאזיס, הסבירות שגם התאום השני יחלה עומדת על שבעים אחוזים. גורם נוסף ידוע להופעת המחלה הוא לחץ נפשי, העשוי אף לגרום להתלקחות התסמינים לאחר תקופת הפוגה.
חולים רבים סובלים משיבת התסמינים במיוחד בתקופות לחץ, כמו בתקופות המאופיינות באירועי חיים קשים או בתקופות מבחנים, למשל. מסיבה זו מומלץ לסובלים מפסוריאזיס להימנע מגורמים מפעילי גירוי, ולטבול בים המלח, הידוע בסגולות הבריאות הרבות שלו ובעיקר בזכות רכיבי המלחים והטיפולים המוצעים במקום, המסייעים להפגת מתחים ולחצים.
מספר תרופות ומחלות עשויות להוביל להתפרצות תסמיני פסוריאזיס
אנשים הנוטלים תרופות מסוג חוסמי בטא, תרופות מעכבות ACE, תרופות החוסמות תעלות סידן ותרופות כמו ליתיום או הידרוקינון כטיפול בלופוס ונגד מלריה, עשויים להיות אחראים להתפתחות הנגעים, ולכן יש להימנע מהשימוש בהן לאחר האבחון, על מנת למנוע את שיבת התסמינים.
מחלות מסוימות נחשבות גם הן לאחד מהגורמים למחלת הפסוריאזיס. למשל, לנשאי איידס יש סבירות גבוהה ללקות במחלה וגם לסובלים ממחלות של דלקות גרון בעקבות חיידק הסטרפטוקוק, נמצאים בקבוצת סיכון.
העונה בשנה משפיעה אף היא על הסיכוי ללקות בפסוריאזיס
החורף ידוע כעונה שבה מתרחשות התפרצויות רבות יותר של פסוריאזיס בקרב הסובלים מהמחלה וגם בקרב אלה שמעולם לא סבלו קודם לכן ממנה. המחסור בשמש בתקופה זו נחשב כגורם סיכון להתפרצות פסוריאזיס או לשיבת והחמרת התסמינים.
פצעים בעור, כגון חתכים או צלקות, פגיעים הרבה יותר להתפתחות נגעי פסוריאזיס, בהשוואה לחלקים בריאים בעור.
לא קיים ריפוי לפסוריאזיס אך טיפולי הרגעה זמינים
משחות מקומיות רבות זמינות לסובלים מפסוריאזיס, בדרגת עוצמה קלה עד בינונית. הן מבוססות על חומצה סליצילית, הגורמת לקילוף קשקשי העור, המכסים את הכתמים. גם משחות המכילות קורטיזון יכולות לעזור, שכן הן מפחיתות את עוצמת הדלקת בעור. שילוב בין מספר סוגי משחות הוא פתרון המוצע לחולים כיום, ומספק מענה נרחב יותר למחלה.
