הקשר בין פסוריאזיס למצב הנפשי של החולים הוא מורכב ורב רבדים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבקרב חולים רבים מצב נפשי שלילי עלול להוביל להתלקחות של המחלה מצד אחד ואילו תסמיני המחלה עלולים לגרום להיווצרות של מצב נפשי שלילי מצד שני.
למעשה, בקרב חלק לא מבוטל מהחולים נוצר מעגל שמזין את עצמו, שבו מצב נפשי שלילי מוביל להתלקחות של המחלה, בעקבות ההתלקחות של המחלה והתפרצות התסמינים המצב הנפשי נהיה ירוד יותר, מה שמוביל להחמרה בתסמינים וחוזר חלילה.
לחץ נפשי כטריגר להתלקחות של פסוריאזיס
מחלת הפסוריאזיס בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות היא מחלה שמופיעה במחזורים של התפרצות ושל נסיגה או רמיסיה. אמנם בדרך כלל לא ניתן לחזות מראש את המועד המדויק שבו המחלה תתלקח וכמובן שלא ניתן לחזות מראש את ההתפרצות הראשונה, אבל בקרב חולים רבים ניתן לראות כי ההתקפים מגיעים בעיקר לאחר שנחשפו לגורמים מסוימים שנקראים לפיכך טריגרים.
בקרב חלק מהחולים הטריגר להתפרצות יכול להיות שימוש בתרופות מסוימות, באחרים הטריגר יכול להיות זיהום של חיידק זה או אחר וישנם גם חולים שחווים התקף של פסוריאזיס כאשר הם עוברים ממזג אוויר חם לסביבה קרה מאוד באופן חד ופתאומי. בנוסף לכך, בין ארבעים לשבעים אחוז מהחולים דיווחו כי הגורם להתלקחות של המחלה או להתפרצות הראשונית של המחלה היה מתח נפשי גדול ומשמעותי שחוו.
המנגנון הביולוגי שקושר את המצב הנפשי השלילי להתפרצות של המחלה עדיין אינו ברור עד תום אם כי כיום ידוע שבמצבי עקה מופרשים לדם הורמונים מסוימים שמעודדים את התהליך הדלקתי (הורמוני עקה). כן יש לציין כי ישנם חולים שדיווחו כי במידה ובמהלך ההתקף מצבם הנפשי נהיה ירוד יותר או קשה יותר, התסמינים נהיו חמורים יותר בהתאמה.
פסוריאזיס כגורמת ללחץ נפשי
חייהם של חולי הפסוריאזיס יכולים להיות מורכבים מאוד. למעשה, למרות שהמחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות ובמגוון רחב של דרגות חומרה, הרי שבאופן גורף ללא יוצא מן הכלל בכל מקרה היא מהווה פגיעה באיכות החיים של החולים. המחלה שתסמיניה הקליניים באים לידי ביטוי בהופעה חיצונית חריגה, בקשקשת ובנגעים עוריים בולטים לעין עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון העצמי ובדימוי העצמי של החולים וכתוצאה מכך עלולה לפגוע ביכולות שלהם לפתח קשרים רומנטיים, להשיג משרות שקשורות בהופעה החיצונית ועוד.
אם לא די בכך, הרי שחולי פסוריאזיס צריכים להתאשפז לעתים תכופות יותר מאנשים בריאים שלא סובלים מהמחלה, לעבור טיפולים רבים באופן כרוני שגורמים למגוון רחב ביותר של תופעות לוואי ועוד. לאור כל זאת, אין זה פלא שהפסוריאזיס גורמת לפגיעה במצב הנפשי, מעוררת מתח, חרדה וכן אין זה פלא ששיעור הדיכאון גבוה יותר בקרב אוכלוסיית חולי הפסוריאזיס ביחס לאוכלוסייה הכללית.
ההשלכות על הטיפול בחולי הפסוריאזיס
לאור כל המידע שהוזכר לעיל על קצה המזלג, חשוב מאוד לשלב את הטיפול הנפשי או הרגשי במערך הטיפולים שמוצעים לחולים. כיום הטיפול מתבסס בעיקר מצד אחד על זיהוי הטריגרים שגורמים להתלקחות והימנעות מהם ומצד שני על שימוש בתרופות שונות להקלה על מידת החומרה של התסמינים, לפגיעה במנגנון הדלקתי, למניעת זיהומים משניים ולשיקום של העור.
עם זאת, אין ספק שישנה חשיבות עליונה לשלב את הטיפול הנפשי כחלק אינטגרלי ומרכזי במערך הטיפולי וכן יש לציין כי פנייה לאספקט הרגשי כבר הוכחה כמועילה עבור חולים במגוון של מחלות אוטואימוניות אחרות כמו למשל במחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, טרשת נפוצה ועוד.