פסוריאזיס היא מחלת עור בתיווך המערכת החיסונית אשר משפיעה על 2-3% מהאוכלוסייה. הסיבות לפסוריאזיס אינן ידועות באופן מלא, אולם אין ספק כי הן קשורות לבעיה במערכת החיסונית.
באופן ספציפי יותר, הלימפוציטים או תאי T, המועברים בכל הגוף מזהים והודפים חומרים זרים כגון וירוסים או חיידקים. בקרב חולי פסוריאזיס, לעומת זאת, תאי T תוקפים את תאי העור הבריאים בטעות, כביכול בכדי לרפא את הפצע או להילחם בזיהום.
תאי T אשר הינם פעילים יתר על המידה מעוררים תגובות חיסוניות אחרות. התופעות כוללות התרחבות של כלי הדם בעור סביב הפלאק ועלייה בתאי הדם הלבנים האחרים שיכולים להיכנס לשכבה החיצונית של העור. שינויים אלו יביאו לייצור מוגבר של לימפוציטים, ויגרמו למחזור מתמשך שבו תאי העור החדשים עוברים לשכבה החיצונית ביותר של העור באופן מהיר מדי – בתוך ימים.
עור מת ותאי דם לבנים לא יכולים להתפרק במהירות המספקת ולכן מופיעים כתמים על פני שטח העור, באופן עבה ומסוקס. התקלה הספציפית בתאי T אינה ידועה לחלוטין, אולם נמצאו גנים הקשורים לפיתוח פסוריאזיס, כמו גם גורמים סביבתיים.
הגורמים הסביבתיים
מגוון רחב של גורמים קשורים בתחילת או התפתחות הפסוריאזיס. אלה משתנים מאדם לאדם, אך עלולים לכלול: מתח, תרופות, זיהומים ופציעות. פציעות עלולות לגרום לפסוריאזיס באזור הפציעה, כמו למשל, לאורך קו הצלקת של ניתוח, או באזור של נשיכת חיה ועוד. תופעה זו נקראת תופעת קבנר, והיא עלולה להתרחש גם במקרים של חיסונים, עקיצות חרקים, כוויות שמש או חתכים.
תרופות מסוימות גם נוטות לגרום להתלקחות הפסוריאזיס, כמו ליתיום, המשמש לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות מסוימות, תרופות נגד מלריה, תרופות ללחץ דם גבוה או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות.
פסוריאזיס עלול להתפתח גם לאחר זיהום כגון דלקת גרון, במיוחד אצל אנשים צעירים. למרבה המזל, טיפול בזיהום עשוי לסייע לאותה התפתחות לגווע. גורמים אחרים הקשורים לפסוריאזיס כוללים אלרגיות, דיאטה, מזג אוויר יבש וקר, עישון, ושימוש כבד של אלכוהול. אבל יש צורך בהרבה מחקר נוסף על מנת להשלים את הפאזל המרכיב מחלה מורכבת זו.
גורמי סיכון
כל אחד יכול לפתח פסוריאזיס, אולם ישנם גורמי סיכון אשר עלולים להעלות את הסיכון לפתח את המחלה.
- היסטוריה משפחתית: זהו גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפסוריאזיס, כאשר הורה אחד חולה פסוריאזיס מעלה את הסיכון לחלות במחלה.
- זיהומים נגיפיים וחיידקיים: אנשים עם HIV נוטים יותר לפתח פסוריאזיס מאשר אנשים עם מערכת חיסונית בריאה. כמו כן, ילדים ומבוגרים צעירים אשר סובלים מדלקות חוזרות ונשנות, במיוחד דלקות גרון הנובעות מסטרפטוקוקים.
- מתח נפשי: לחץ עלול להשפיע על המערכת החיסונית, כך שרמות לחץ גבוהות עלולות להעלות את הסיכון לפסוריאזיס.
- השמנת יתר: עודף משקל מגביר את הסיכון לפסוריאזיס, מכל סוג שהוא, במיוחד נגעים המופיעים ומתפתחים בקמטי העור והקפלים.
- עישון: עישון טבק לא רק מגדיל את הסיכון לפסוריאזיס, אלא גם עלול להשפיע על חומרת המחלה. עישון עלול גם לשחק תפקיד עיקרי בהתפתחות הראשונית של המחלה.
סיבוכים
אין תרופה זמינה עבור החלמה ממחלת הפסוריאזיס, אולם טיפולים שונים יכולים לעזור לשלוט בסימפטומים. עם זאת, למרות שמגוון הטיפולים הינו רב וזמין, הפסוריאזיס יכול להיות קשה לטיפול בשל האופי החוזר הכרוני שלו. היעילות והבטיחות של הדור החדש של הטיפולים החיסוניים הממוקדים ניצב בראש סדר העדיפויות במחקרים אקראיים מבוקרים.
כמו כן, חולי פסוריאזיס נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות מסוימות, הכוללות דלקת מפרקים פסוריאטית, מחלות עיניים, השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה, מחלת לב וכלי דם. פסוריאזיס עלול להשפיע גם על איכות החיים על ידי הגדלת הסיכון להערכה עצמית נמוכה, דיכאון, בידוד חברתי, בעיות בעבודה ולכן גם הכנסה נמוכה.
