פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית, הגורמת לתאי העור לצמוח מהר באופן חריג ולבלוט על גבי העור. תאי עור עודפים אלו מייצרים קשקשים עבים מבריקים ויבשים, וכתמים אדומים מגרדים שלעיתים כואבים. נגעים אלו עשויים להיות קטנים או גדולים ולהשתנות בעוצמתם לאורך הזמן.
תסמיני פסוריאזיס עשויים להגיע ולחלוף, אך לא קיימת תרופה למצב. השיטה הטובה ביותר למנוע את התופעות היא להימנע מגירויים ידועים, המשתנים מאדם לאדם. לכן, חיוני לזהות את הגורמים הפרטניים ההופכים את התסמינים לגרועים, ולהקל עליהם. במאמר זה נעלה מספר אפשרויות בהן ניתן לנקוט על מנת למנוע התלקחויות פסוריאזיס.
1. הפחתת לחצים
הלחצים היומיים של החיים עשויים להיות בעלי השפעה שלילית על כל אדם, אך הם בעייתיים במיוחד לחולי פסוריאזיס. הגוף נוטה לפתח תגובה דלקתית ללחץ, אשר עלולה לגרום להתלקחות פסוריאזיס. לכן חיוני להפחית ככל הניתן את כמות הלחץ בחיים, באמצעות נקיטה בצעדים הבאים:
פסיכותרפיה – שיחה עם מטפל מובילה להרגעת כל מצב מלחיץ, והימנעות מכל גורם נוסף העלול לגרום ללחץ בחיים.
יוגה – מקדמת את רגיעת הגוף והנפש, ומסייעת להקלת לחצים.
מדיטציה ושיטות הרפיה – חזרה על מנטרה או תרגילי נשימות עמוקות הן שיטות המסייעות להפחתת לחצים.
2. הימנעות מתרופות מסוימות
תרופות מסוימות עלולות להפריע לדלקת ולגרום לתגובה אוטואימונית של הגוף, המעוררת פסוריאזיס. תרופות אלו כוללות:
ליתיום – המשמשת לטיפול בהפרעות נפשיות, כגון מאניה דפרסיה.
תרופות נגד מלריה – המשמשות למניעת מלריה.
אינדראל – לטיפול בלחץ דם גבוה.
אינדומטצין – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים המשמשים לטיפול בדלקת פרקים.
יש להקפיד להתייעץ עם הרופא לגבי נטילת כל תרופה ללא מרשם. הרופא עשוי לייעץ על מעבר לתרופה אחרת או שינוי המינון, אם הוא חושד שהתרופה גורמת להתפרצויות פסוריאזיס. אין לחדול מנטילת התרופה מבלי להתייעץ תחילה עם הרופא.
3. הימנעות מפציעות עור
פציעות עור עלולות לעורר פסוריאזיס בקרב חלק מהאנשים. תופעה זו ידועה בשם תופעת קבנר. פציעות העור הנפוצות המפעילות פסוריאזיס כוללות כוויות שמש ושריטות, וטיפול טוב בעור מסייע במניעת סוגי פציעות אלו.
במהלך ביצוע פעולות העשויות לגרום לפגיעה בעור, יש לנקוט תמיד באמצעי זהירות מיוחדים, כולל מריחת קרם הגנה וחבישת כובע במהלך השהות בחוץ; לבישת חולצה בעלת שרוולים ארוכים וכפפות במהלך גינון; שימוש בתרסיס נגד חרקים לפני השהות בחוץ; והקפדה על אמצעי זהירות כשעוסקים בפעילות חיצונית.
יש ליצור קשר מידי עם הרופא כשמבחינים בתסמיני פסוריאזיס לאחר פציעה בעור. אבחון מוקדם מסייע לטיפול יעיל.
4. הימנעות מזיהומים
זיהומים ידועים כמעוררי פסוריאזיס, היות והם גורמים ללחץ על המערכת החיסונית ותגובה דלקתית. דלקת גרון מזוהה במיוחד עם תחילת פסוריאזיס, בעיקר בקרב ילדים. יחד עם זאת, התפרצות פסוריאזיס עלולה להתרחש לאחר דלקת אוזניים, דלקת שקדים זיהום בדרכי הנשימה או זיהום בעור.
חיוני לקבל טיפול מידי בחשד לזיהום. עם הפגיעה בעור, כגון חתך או פצע, יש להקפיד לנקות את האזור כראוי ולכסות אותו על מנת למנוע הידבקות. שיטות אחרות למניעת זיהומים כוללות שטיפת הידיים לעיתים קרובות במהלך היום; הימנעות משיתוף מזונות, משקאות או כלי אוכל עם אנשים אחרים; והגבלת החשיפה לאנשים חולים, בעיקר ילדים.
5. הקפדה על תזונה בריאה
השמנת יתר או עודף משקל מחמירים תסמיני פסוריאזיס, ולכן חיוני להקפיד על המשקל באמצעות הקפדה על פעילות גופנית ותזונה בריאה. מומלץ לקבל סיוע של תזונאי, המסייע להבין את כמויות המזון ורכיבי המזונות הפרטניים אותם יש לאכול מידי יום על מנת לרדת במשקל.
מאכלים מסוימים גורמים לדלקת בגוף, העשויה לעורר תסמיני פסוריאזיס בקרב חלק מהאנשים. מזונות אחרים מסייעים להפחתת הדלקת והתפרצויות הנגעים.
המזונות העלולים לגרום לדלקת כוללים:
- בשר אדום
- מוצרי חלב
- מזונות עתירי שומן
- מזונות מעובדים
- סוכרים מזוקקים
- עגבניות, תפוחי אדמה, פלפלים
- פירות הדר.
מזונות המפחיתים את הדלקת כוללים דגים שומניים, כולל סלמון וטונה; זרעים, כגון זרעי פשתן וגרעיני דלעת; אגוזים, במיוחד אגוזי מלך ושקדים; ירקות בעלי עלים ירוקים כגו תרד וכרוב.
בנוסף, מומלץ לצרוך ויטמינים או תוספים אם התזונה לוקה בחסר בחומרים מזינים מסוימים. יש להתייעץ עם הרופא או התזונאי טרם הוספת ויטמינים או תוספים לתזונה, שכן חלקם עשויים להפריע ליעילות תרופות מסוימות.
רוב המומחים סבורים, כי הייעוץ התזונתי הטוב ביותר עבור אנשים עם פסוריאזיס, זהה לייעוץ התזונתי הניתן לאחרים: יש לצרוך תזונה נבונה, דלה בשומנים וממתקים ועשירה בפירות וירקות, תוך כדי הקפדה על פעילות גופנית קבועה.
ובכל זאת, אם חולה פסוריאזיס מבחין כי מצב עורו מחמיר לאחר אכילת מזון מסוים, עליו לחדול מאכילת מזון זה ולעקוב אם חל שינוי. מחקרים אמנם מוכיחים כי לא קיים קשר אמיתי בין פסוריאזיס ותזונה, אך חלק מהחולים עלולים לסבול ממזונות מסוימים אשר מחריפים את מצבם.
הישמרות מפני דיאטות פלא לפסוריאזיס
למרות המחסור בראיות מדעיות, ניתן למצוא עשרות דיאטות פסוריאזיס המתועדות בספרים ובאתרי אינטרנט, המאשימות סוכר, מזון מהיר, מוצרי חיטה, עגבניות, קפה וביצים כגורמים למחלה. קיימות אף שפע תיאוריות לגבי המזונות המומלצים, כולל תה צמחים, מיצי פירות מסוימים ותוספי שמן דגים. באופן שאינו מפתיע, דיאטות פסוריאזיס נוטות שלא להסכים לגבי מה בדיוק טוב או רע למחלה.
מדענים סבורים כי דיאטת פסוריאזיס מתונה, אשר מתבצעת בגבולות הגיוניים, היא בסדר. כל עוד אנשים אינם מתנסים בדיאטות קיצוניות, הם לא יחמירו את מצבם, ואף רופא לא יתווכח עם תזונה לפסוריאזיס אשר מצמצמת את כמות המזון המהיר והאלכוהול אותם צורכים החולים.
אך יש להישמר מכל הדיאטות הקיצוניות בעלות הטענות המדהימות ל"ריפוי פסוריאזיס", היות והן אינן עובדות. בנוסף, יש להישמר מפני דיאטות "בזק" או נקיטה בצעדים קיצוניים אחרים. דיאטות קיצוניות אינן מחזיקות מעמד לאורך זמן רב, וקשה להמשיך להקפיד עליהן. במקרים מסוימים הן אפילו מסוכנות.
בדומה לכך, אין להניח כי תוספים אותם רוכש אדם בסופרמרקט, מועילים או אפילו בטוחים. נטילת תוספים במינונים גבוהים מאוד, אשר הומלצו על ידי מספר גורמים לדיאטת פסוריאזיס, בדרך כלל מפוקפקים, ועלולים להיות רעילים. יש להתייעץ תמיד עם הרופא לפני נקיטה בכל דיאטה או שימוש בכל תוספי המזון או התרופות החלופיות.
אנשים הסובלים מפסוריאזיס נוטים לחוש תסכול כה עז ממצבם, עד כי הם מוכנים לנסות כל דבר. לכן יש לגלות זהירות ולעולם לא להניח לייאוש לגרור לנקיטה בצעדים טיפשיים.
פסוריאזיס ותזונה בטוחה
בעוד ששינויי תזונה נפוצים לפסוריאזיס לא הוכיחו את עצמם כמוצלחים, חלק מהמחקרים מצביעים על כך כי תסמיני הפסוריאזיס עשויים לפחות להשתפר עם סוג של דיאטה נטולת גלוטן.
דיאטות בריאות כלליות, עשירות בירקות ופירות טריים, שמן זית, חלבון דל שומן וסיבים תזונתיים, מומלצים אף הם לטיפול בפסוריאזיס. למרות שדיאטה זו נחשבת כמועילה ובריאה עבור רוב האנשים, היא הוכחה כבעלת יתרונות קלים במונחים של טיפול בפסוריאזיס.
הימנעות ממזונות מסוימים, כגון בשר אדום, פחמימות מזוקקות ומזון מעובד, עשוי אף הוא לסייע לטיפול בפסוריאזיס. בדומה לרוב השינויים התזונתיים האחרים, תזונה כזו מניבה יתרונות בריאותיים רבים, למרות שהיא לא הוכחה כיעילה לטיפול בפסוריאזיס באופן ספציפי.